הקדמה (uddeso)

כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בין בני הקוּרוּ, בעיר מסחר בשם קַמָאסָדְהַמַּה ושם פנה הבּוּדְּהַה אל הנזירים: "נזירים!"

"אדוני", הם השיבו. והבּוּדְּהַה אמר:

"נזירים, זוהי הדרך הישירה לטיהור התודעה, להתגברות על צער וייאוש, להעלמת כאב ועצב, להגעה אל הדרך הנכונה, להגשמת נִיבָּאנַה—והיא פיתוח קשב מארבע בחינות.

מהן הארבע? נזירים, הנה נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם.'

התבוננות בגוף—החלק על קשב לנשימה (kāyānupassanā ānāpānapabbaṁ)

וכיצד, נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף? הנה נזיר, לאחר שהלך אל יער או למרגלות עץ, או אל מקום מגורים שומם, הוא יושב ברגליים משוכלות, מחזיק את גופו זקוף, ומכונן קשב לפניו. הוא שואף בקשב, הוא נושף בקשב. כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה ארוכה'. וכאשר הוא נושף נשיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה ארוכה'. כאשר הוא שואף שאיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה קצרה'. וכאשר הוא נושף נשיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה קצרה'. בדרך זו הוא מאמן את עצמו: 'בחווית כל הגוף, אני אשאף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בחווית כל הגוף, אני אנשוף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אשאף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אנשוף'.

נזירים, בדיוק כפי שחרט עץ מיומן או שולייתו, בזמן שהוא חורט חריטה ארוכה, הוא מודע לכך שהוא חורט חריטה ארוכה, או בזמן שהוא חורט חריטה קצרה, הוא מודע לכך שהוא חורט חריטה קצרה, כך גם נזיר, כאשר הוא שואף שאיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה ארוכה'. וכאשר הוא נושף נשיפה ארוכה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה ארוכה'. כאשר הוא שואף שאיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני שואף שאיפה קצרה'. וכאשר הוא נושף נשיפה קצרה הוא מבין היטב: 'אני נושף נשיפה קצרה'. בדרך זו הוא מאמן את עצמו: 'בחווית כל הגוף, אני אשאף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בחווית כל הגוף, אני אנשוף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אשאף'. הוא מאמן את עצמו כך: 'בהרגעת התהליכים הגופניים, אני אנשוף'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף—ארבע התנוחות (kāyānupassanā iriyāpathapabbaṁ)

בנוסף, נזירים, כאשר נזיר הולך, הוא מבין היטב: 'אני הולך'. כאשר הוא עומד, הוא מבין היטב: 'אני עומד'. כאשר הוא יושב הוא מבין היטב: 'אני יושב'. כאשר הוא שוכב, הוא מבין היטב: 'אני שוכב.' באיזו תנוחה שגופו נמצא בה, הוא מבין אותה היטב.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' וכך הוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף—הבנה מלאה (kāyānupassanā sampajānapabbaṁ)

בנוסף, נזירים, כאשר נזיר הולך לפנים או לאחור, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה, כאשר הוא מביט לפנים או הצידה הוא עושה זאת עם הבנה מלאה, כאשר הוא מתכופף או מתמתח, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא לובש את גלימתו התחתונה והעליונה ונושא את קערתו, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא אוכל, שותה, לועס ובולע, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא עושה את צרכיו ומטיל את מימיו, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה. כאשר הוא הולך, עומד, יושב, נרדם ומתעורר, כאשר הוא מדבר או שותק, הוא עושה זאת עם הבנה מלאה.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף—חלקי הגוף, התבוננות בדוחה (kāyānupassanā paṭikūlamanasikārapabbaṁ)

בנוסף, נזירים, נזיר סוקר את הגוף הזה מכפות רגליו מעלה, ומקודקוד ראשו מטה, כעטוי בעור ומלא באיברים לא טהורים שונים: 'בגוף זה מצויים שערות ראש, שערות גוף, ציפורניים, שיניים, עור, בשר, גידים, עצמות, מח עצמות, כליות, לב, כבד, סרעפת, טחול, ריאות, מעיים, תוכן הכיבה, צואה, מרה, ליחה, מוגלה, דם, זיעה, שומן, דמעות, חֵלֶב, רוק, נזלת, ריר, שתן.'

כמו במקרה בו היה שק עם פתחים בשני קצוות, מלא בסוגים שונים של דגנים וקיטניות כגון: אורז גבעות, אורז שדה, מַאש, שעועית, אפונה, סומסום, אורז מקולף, ואדם בעל ראייה חדה היה פותח את השק, סוקר את תכולתו, ואומר: "זה אורז גבעות, זה אורז שדה, זה מַאש, זו שעועית, זו אפונה, זה סומסום, זה אורז מקולף", כך, נזירים, גם נזיר סוקר את הגוף: "בגוף זה מצויים שערות ראש, שערות גוף, ציפורניים, שיניים, עור, בשר, גידים, עצמות, מח עצמות, כליות, לב, כבד, סרעפת, טחול, ריאות, מעיים, תוכן הכיבה, צואה, מרה, ליחה, מוגלה, דם, זיעה, שומן, דמעות, חֵלֶב, רוק, נזלת, ריר, שתן.'

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף—ארבע היסודות (kāyānupassanā dhātumanasikārapabbaṁ)

בנוסף, נזירים, נזיר סוקר את הגוף, באיזו תנוחה שהוא נמצא בה, על פי המאפיינים של כל יסוד: 'בגוף זה קיימים יסוד-האדמה, יסוד-המים, יסוד-האש, יסוד-הרוח.'

בדיוק כפי שקצב מיומן או שוליתו, לאחר ששחט פרה, היה יושב בצומת דרכים עם הגוויה המבותרת לנתחים, כך גם נזיר סוקר את הגוף באיזו תנוחה שהוא נמצא בה, על פי המאפיינים של כל יסוד: 'בגוף זה קיימים יסוד-האדמה, יסוד-המים, יסוד-האש, יסוד-הרוח.'

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

התבוננות בגוף—תשע ההתבוננויות בשטח קבורה (kāyānupassanā navasivathikapabbaṁ)

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בשטח קבורה, מתה יום, יומיים או שלושה, נפוחה, חיוורת, מלאת מוגלה, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.

כך הוא מתבונן בגוף כגוף פנימית, או מתבונן בגוף כגוף חיצונית, או מתבונן בגוף פנימית וחיצונית. כך הוא מתבונן בתופעת ההופעה בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההיעלמות בגוף, הוא מתבונן בתופעת ההופעה וההיעלמות בגוף. כך הקשב שלו מבוסס: 'זהו גוף' והוא מפתח את הקשב שלו במידה כזו שיש רק הבנה וקשב. בדרך זו הוא חי מנותק, לא נתלה בדבר בעולם. וכך נזירים, נזיר מתבונן בגוף כגוף.

בנוסף, נזירים, במקרה ונזיר רואה גופה זרוקה בשטח קבורה, אכולה על ידי עורבים, ניצים או נשרים, על ידי כלבים או זאבים, או מגוון יצורים אחרים, בהתייחס לגופו שלו, הוא חושב: 'אכן, הגוף הזה הוא בעל טבע זהה, כך הוא יהיה, אין הוא יכול לחמוק מהגורל הזה'.