כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בקרב בני הסַקְיַה, בבניין בית-הספר, בחורשת המנגו של משפחת וֶדְהַנְּיַה.

ההצגה השגויה של נִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה (nigaṇṭhanāṭaputtakālaṅkiriyā)

באותה עת נִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה מת בפָּאבָא. ולאחר מותו תומכי הנִיגַנְטְהַה התפצלו לשני מחנות, רבו והתווכחו, נאבקו ותקפו זה את זה במילים חדות: 'אתה לא מבין את הדְהַמַּה והמשמעת הזו—אני כן מבין אותה!', 'כיצד אתה תוכל להבין את הדְהַמַּה והמשמעת הזו?', 'דרך התרגול שלך שגויה—דרך התרגול שלי היא הנכונה!', 'אני עקבי. אתה לא עקבי!', את מה שהיית אמור לומר בהתחלה—אמרת בסוף, ואת מה שהיית אמור לומר בסוף—אמרת בהתחלה!', 'מה שלקח לך להמציא זמן רב, הופרך כרגע!', 'טיעונך הופרך, הובסת!', 'קדימה, נסה להציל את עמדתך, התר את עצמך מהסבך אם אתה מסוגל!' היה ניתן לחשוב שתומכי הנִיגַנְטְהַה, תלמידיו של נָאטַפּוּטַּה, עומדים להרוג זה את זה. אפילו התומכים לובשי-הלבן נתקפו בגועל, צער ודחייה כאשר ראו שהתורה והמשמעת שלהם מוצגת באופן כה שגוי, כה בלתי-מושכל, ואינה יעילה בהרגעת התשוקות, משהוצגה על ידי מי שאינו ער בשלמות, וכעת משנעלמה תמיכתו, נותרה ללא מִבְטָח.

כעת, הנזיר המתלמד קוּנְדַה, אשר שהה בתקופת הגשמים בפָּאבָא, הגיע אל סָאמַגָאמַה לראות את המכובד אַנַנְדַה. לאחר שקד בפניו, התיישב במקום ראוי ואמר: "אדוני, נִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה בדיוק מת בפָּאבָא." ולאחר מכן סיפר את שארע בהמשך. והמכובד אַנַנְדַה אמר: "קוּנְדַה, יש לדווח על כך לבּוּדְּהַה המכובד. הבה נלך ונספר לו."

"טוב מאוד, אדוני.", אמר קוּנְדַה.

תורה ומשמעת שאינן מוצגות על ידי מי שער בשלמות (asammāsambuddhappaveditadhammavinayo)

וכך הם הלכו אל הבּוּדְּהַה וסיפרו לו את אשר ארע. והוא אמר: "קוּנְדַה, הנה, זוהי תורה ומשמעת שהוצגת באופן שגוי, בלתי-מושכל, ואינה יעילה בהרגעת התשוקות, כיוון שהוצגה על ידי מי שאינו ער בשלמות.

במקרה כזה, קוּנְדַה, תלמיד יכול לא לחיות בהתאם לתורה הזו ולשמור על התנהגות מוסרית נאותה—כך הוא לא חי על פי התורה הזו, אלא סוטה ממנה. אז ניתן לומר לו: 'חבר, זהו הישגך וזו הצלחתך. מורך אינו ער בשלמות… ואתה אינך חי בהתאם לתורה הזו אשר הוצגה באופן שגוי, בלתי-מושכל, ואינה יעילה בהרגעת התשוקות, אלא סוטה ממנה.' במקרה זה, המורה ראוי לגנאי, התורה ראויה לגנאי, אך התלמיד ראוי לשבח. ואם מישהו היה אומר לתלמיד הזה: 'בוא כעת, אדון נכבד, ותרגל על פי התורה והמשמעת שהוצגה וניתנה על ידי מורך—במקרה זה, מי שהמליץ זאת, הדבר שהומלץ, ומי שכך תרגל כולם ישיגו מגרעות רבות. מדוע? כיוון שהתורה הזו הוצגה באופן שגוי, בלתי-מושכל, ואינה יעילה בהרגעת התשוקות.

אך הנה, קוּנְדַה, מורה שאינו ער בשלמות… ותלמיד חי על פי התורה הזו ובהתאם לה. אז ייתכן שמישהו יאמר לו: 'חבר, זהו הפסדך, וזהו כשלונך, מורך אינו ער בשלמות, תורתו מוצגת באופן שגוי, בלתי-מושכל, ואינה יעילה בהרגעת התשוקות, אך עדיין אתה ממשיך לחיות על פיה ובהתאם לה.' במקרה זה המורה, התורה והתלמיד, כל אלה ראויים לגנאי. ואם מישהו היה אומר: 'ובכן, אדון נכבד, אם תפעל על פי השיטה הזו תזכה להצלחה', מי שכך ממליץ עליה, מה שמומלץ, ומי שבשומעו המלצה זו, יגדיל את מאמציו, כולם ישיגו מגרעות רבות. מדוע? כיוון שהתורה הזו הוצגה באופן שגוי, בלתי-מושכל, ואינה יעילה בהרגעת התשוקות, אך עדיין הם ממשיכים לחיות על פיה ובהתאם לה.

תורה ומשמעת המוצגות על ידי מי שער בשלמות (sammāsambuddhappaveditadhammavinayo)

אך הנה, קוּנְדַה, מורה ער בשלמות: תורתו מוצגת כהלכה, באופן מושכל, ויעילה בהרגעת התשוקות בשל המורה הער ההוא, אך התלמיד אינו חי על פי התורה הזו ובהתאם לה, אלא סוטה ממנה. במקרה זה ייתכן ומישהו יאמר לו: 'חבר, נכשלת, פספסת את הזדמנותך. מורך ער בשלמות, תורתו מוצגת כהלכה, באופן מושכל, ויעילה בהרגעת התשוקות בשל המורה הער ההוא, אך אינך חי על פיה ובהתאם לה אלא סוטה ממנה.' במקרה זה המורה והתורה ראויים לשבח אך התלמיד ראוי לגנאי. ואם מישהו היה אומר: 'ובכן, אדון נכבד, עליך לפעול על פי הלימוד שמוצג על ידי מורך', אז מי שכך ממליץ עליה, מה שמומלץ, ומי שיפעל על פי ההמלצה הזו, כולם ישיגו חסדים רבים. מדוע? כיוון שהתורה הזו הוצגה כהלכה, באופן מושכל, ויעילה בהרגעת התשוקות בשל המורה הער ההוא, והם חיים על פי התורה הזו ובהתאם לה ואינם סוטים ממנה.

אך הנה, קוּנְדַה, מורה ער בשלמות: תורתו מוצגת כהלכה, באופן מושכל, ויעילה בהרגעת התשוקות בשל המורה הער ההוא, והתלמיד מאמץ אותה, פועל על פיה, מתרגל אותה כראוי וממשיך בכך. אז ייתכן ומישהו יאמר לו: 'חבר, זהו הישגך, וזו הזדמנותך הטובה—מורך ער בשלמות, תורתו מוצגת כהלכה, באופן מושכל, ויעילה בהרגעת התשוקות בשל המורה הער ההוא, ואתה חי על פי התורה של מורך.' במקרה זה המורה והתורה ראויים לשבח וגם התלמיד ראוי לשבח. ואם מישהו היה אומר לתלמיד כזה: 'ובכן, אדון נכבד, אם תפעל על פי השיטה תזכה להצלחה.' אז מי שכך ממליץ עליה, מה שמומלץ, ומי שבשומעו המלצה זו, יגדיל את מאמציו, כולם ישיגו חסדים רבים. מדוע? כיוון שהתורה הזו הוצגה כהלכה, באופן מושכל, ויעילה בהרגעת התשוקות בשל המורה הער בשלמות והבּוּדְּהַה הנעלה.

צערו של תלמיד על מורהו (sāvakānutappasatthu)

כעת, קוּנְדַה, נניח שמורה מופיע בעולם, אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער-בשלמות ותורתו מוצגת כהלכה, באופן מושכל, ויעילה בהרגעת התשוקות בשל המורה הער ההוא. אך תלמידיו לא מתמחים לחלוטין בדְהַמַּה האמיתית הזו, ההיטהרות המלאה של החיים הרוחניים לא ברורה ומובנת להם בהלך התגלותה ולא השתרשה די בקרבם, היות שבעודה מוצגת כהלכה בקרב בני האנוש, מורם נפטר. כך, קוּנְדַה, מותו של מורם הוא דבר מצער עבורם. מדוע? הם יחשבו: 'מורנו הופיע בעולם עבורנו, אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער לחלוטין, שתורתו מוצגת כהלכה, באופן מושכל, ויעילה בהרגעת התשוקות, אך לא התמחנו לחלוטין בדְהַמַּה האמיתית הזו, ההיטהרות המלאה של החיים הרוחניים לא הייתה מספיק ברורה ומובנת לנו בהלך התגלותה ולא השתרשה די בקרבנו, היות שבעודה מוצגת כהלכה בקרב בני האנוש, מורנו נפטר!' בדרך זו, מותו של המורה יהיה דבר מצער עבורם.

אי-צערו של תלמיד על מורהו (sāvakānanutappasatthu)

אך נניח שמורה הופיע בעולם, אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער-בשלמות ותורתו מוצגת כהלכה, באופן מושכל, ויעילה בהרגעת התשוקות בשל המורה הער ההוא. ותלמידיו מתמחים לחלוטין בדְהַמַּה האמיתית הזו, ההיטהרות המלאה של החיים הרוחניים הופכת ברורה ומובנת להם בהלך התגלותה והשתרשה די בקרבם, ובעודה מוצגת כהלכה בקרב בני האנוש, מורם נפטר. כך, קוּנְדַה, מותו של מורם אינו דבר מצער עבורם. מדוע? הם יחשבו: 'מורנו הופיע בעולם עבורנו, אַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער לחלוטין, שתורתו מוצגת כהלכה… ואנו התמחנו לחלוטין בדְהַמַּה האמיתית… ובעודה מוצגת כהלכה בקרב בני האנוש, מורנו נפטר.' בדרך זו, מותו של המורה לא יהיה דבר מצער עבורם.

החיים הרוחניים השלמים (brahmacariyāparipūrādikathā)

אך, קוּנְדַה, אם החיים הרוחניים נקלעים לנסיבות בהן אין מורה בכיר בעל ניסיון רב, שיצא לפרישות לפני זמן רב, בוגר, מתקדם בבכירותו—במקרה הזה החיים הרוחניים לא יהיו שלמים. אך אם מורה כזה קיים—במקרה הזה החיים הרוחניים יוכלו להיות שלמים.

אולם, במקרה בו ישנו מורה בכיר שכזה, אך אין חניכים בכירים בין הנזירים—בעלי ניסיון, מאומנים ומיומנים, אשר השיגו שלווה מכבילה, אשר מסוגלים להציג את הדְהַמַּה האמיתית, ומסוגלים להפריך כל תורות מנוגדות העלולות להופיע באמצעות הדְהַמַּה האמיתית, ובעשותם כך, לתת הצגה מבוססת של דְהַמַּה, אז החיים הרוחניים אינם שלמים.

במקרים כאלה, אם יש מורים בכירים כאלה, וחניכים בכירים כאלה, אך אין נזירים בדרג ביניים עם התכונות וההישגים הללו… או למרות הקיום של אלו אין נזירים מתלמדים עם התכונות וההישגים הללו, אין חניכות בכירות בקרב הנזירות… אין נזירות בדרג ביניים או מתלמדות… אין תומכים לובשי-לבן, גברים או נשים, יחידים או נהנים-מתענוגות-חושים, או אם הלימוד אינו משגשג ומצליח, אינו נפוץ, ידוע בקרב רבים, מופץ בכל עבר, או אפילו אם התנאים האלה מתמלאים לא קיבל את המקום הראשון בתמיכת הקהילה, אז החיים הרוחניים אינם שלמים.

אם, לעומת זאת, כל התנאים הללו מתקיימים, אז החיים הרוחניים שלמים.

אך, קוּנְדַה, כעת הופעתי בעולם כאַרַהַנְט, בּוּדְּהַה ער בשלמות, הדְהַמַּה מוצגת כהלכה… תלמידי בקיאים בדְהַמַּה האמיתית… ההיטהרות המלאה של החיים הרוחניים התבהרה והפכה ברורה להם בהלך התגלותה… וכעת אני מורה זקן, בא בימים, שיצא לפרישות לפני זמן רב, וחיי מתקרבים לסיומם.

ועם זאת, ישנם מורים בכירים בקרב הנזירים, מנוסים, מאומנים, מיומנים, אשר השיגו שלווה מכבילה, אשר מסוגלים להציג את הדְהַמַּה האמיתית, מסוגלים להפריך כל תורות מנוגדות העלולות להופיע באמצעות הדְהַמַּה האמיתית, ובעשותם כך, לתת הצגה מבוססת של דְהַמַּה. וישנם נזירים בדרג ביניים מאומנים ומנוסים, ישנם נזירים מתלמדים מאומנים, ישנן נזירות בכירות, בדרג ביניים ומתלמדות מאומנות, ישנם תומכים לובשי-לבן, גברים ונשים, יחידים ולא יחידים, והחיים הרוחניים אותם אני מציג מצליחים ומשגשגים, נפוצים, ידועים בקרב רבים, מופצים בכל עבר, מוצגים כהלכה בקרב בני האדם.

בקרב כל המורים הקיימים עתה בעולם, קוּנְדַה, אינני רואה ולו אחד שהגיע לכזו עמדה של תהילה וקהילת תומכים כמוני. מבין כל המסדרים והקבוצות הרוחניות בעולם, אינני רואה אף אחד שהולכים בדרכו כהלכה כמו הסַנְגְהַה של נזיריי. אם מישהו היה מציין דרך חיים רוחנית כלשהי כמוצלחת ומושלמת לחלוטין, מבלי דבר חסר או מיותר, מוצגת כהלכה בשלמות טוהרה, תהיה זו דרך החיים הרוחניים הזו שהם יתארו. היה זה אוּדַּקַה רָאמַפּוּטַּה שאמר: 'הוא רואה, אך אינו רואה.' מה הכוונה ב-'הוא רואה, אך אינו רואה'? ניתן לראות את הלהב של סכין גילוח מושחזת היטב, אך לא את חודה. לכך התכוון כשאמר: 'הוא רואה, אך אינו רואה.' אך הוא דיבר בהתייחס לדבר נמוך, וולגרי, ארצי ולא אצילי, חסר כל משמעות רוחנית, רק סכין גילוח.

לעומת זאת אם אדם משתמש בביטוי הזה כראוי 'הוא רואה, אך אינו רואה', הוא יעשה זאת באופן הבא: הוא רואה דרך חיים רוחנית מוצלחת ומושלמת במלואה, מבלי דבר חסר או מיותר, מוצגת כהלכה בשלמות טוהרה. אם היה מחסיר ממנה דבר במחשבה 'באופן זה היא תהיה טהורה יותר', אז הוא אינו רואה אותה. אם היה מוסיף לה דבר במחשבה: 'באופן זה היא תהיה שלמה יותר', גם אז הוא אינו רואה אותה. זוהי משמעות האמירה 'הוא רואה, אך אינו רואה.' לכן, קוּנְדַה, אם מישהו היה מציין דרך חיים רוחנית כלשהי כמוצלחת ומושלמת לחלוטין, מבלי דבר חסר או מיותר, מוצגת כהלכה בשלמות טוהרה, תהיה זו דרך החיים הרוחניים הזו שיתארו.

שינון הדְהַמַּה (saṅgāyitabbadhammo)

לכן, קוּנְדַה, אתם שלימדתי אתכם את האמיתות הללו אשר הבנתי באמצעות תובנת-על, עליכם להתאסף יחד ולדקלם אותן, להסדיר משמעות לצד משמעות וביטוי לצד ביטוי, ללא מחלוקת, על מנת שהחיים הרוחניים הללו ימשיכו ויתבססו לזמן רב לטובתם ואושרם של רבים מתוך חמלה לעולם ולתועלתם, טובתם ואושרם של הישויות השמימיות ובני האדם. ומה הדברים שעליכם לדקלם יחד? אלה הם ארבע הבחינות לפיתוח קשב, ארבעת המאמצים הנכונים, ארבעת הנתיבים לעוצמה, חמש היכולות הרוחניות, חמשת הכוחות המנטאליים, שבעת הגורמים להתעוררות, דרך האציליים המתומנת. אלה הדברים עליכם לדקלם יחדיו.

הסברת המשמעות (saññāpetabbavidhi)

וכך עליכם לאמן את עצמכם כשאתם נאספים בהרמוניה ללא מחלוקת. כאשר חבר לחיים הרוחניים מצטט דברי דְהַמַּה, אם אתם חושבים שלא הבין את המשמעות נכון או ביטא אותם באופן שגוי, עליכם לא לאשר ולא לדחות אותם, אלא לומר לו: 'חבר, אם אתה מתכוון לכך-וכך, ניתן לומר זאת באופן הזה או באופן ההוא, מהי הדרך המתאימה?' אם הוא משיב: 'המשמעות הזו מבוטאת טוב יותר כך מאשר כך', או 'מובן הביטוי הזה הוא כך ולא כך', במקרה זה אל לכם לדחות או לזלזל בדבריו, אלא להסביר לו בתשומת לב את משמעות ואופן הביטוי הנכונים.

ובנוסף, קוּנְדַה, במקרה שחבר לחיים הרוחניים מצטט דְהַמַּה במהלך אסיפה, אם אתם חושבים שלא הבין כהלכה את המשמעות למרות שביטא אותה באופן נכון, עליכם לא לאשר ולא לדחות את דבריו, אלא לומר לו: 'חבר, משמעות המילים האלה יכולה להיות כך או כך, מהו המובן המתאים יותר?' ואם הוא משיב: 'משמעותן היא כזו', אז עליכם לא לאשר או לדחות את דבריו, אלא להסביר לו בתשומת לב את המשמעות הנכונה.

ובדומה, אם אתם חושבים שהבין את המשמעות הנכונה אך ביטא אותה באופן שגוי… עליכם להסביר לו בתשומת לב את המשמעות ואופן הביטוי הנכונים.

אך, קוּנְדַה, אם אתם חושבים שהבין את המשמעות הנכונה וביטא אותה באופן נכון… עליכם לומר: 'מצויין!' ועליכם לעודד ולברך אותו, באומרכם: 'אנחנו ברי מזל, יש לנו מזל גדול למצוא חבר כמוך, עמית לחיים הרוחניים, אשר כה מיומן הן במשמעות והן באופן הביטוי!'

קוּנְדַה, אינני מלמד אתכם דְהַמַּה לריסון התחלואים המנטאליים שמופיעים בחיים הנוכחיים בלבד. אינני מלמד דְהַמַּה רק לשם השמדתם בחיים העתידיים, אלא כזו לשם ריסונם הן בחיים הנוכחיים והן בעתידיים גם יחד. בהתאם לזאת, קוּנְדַה, הנח לגלימה אותה אישרתי לכם להיות פשוט למניעת קור, למניעת חום, למניעת מגע של זבובי בקר, יתושים, רוח, שמש וזוחלים, כמו גם לשמור על צניעותכם. הנח לנדבות המזון אותן אישרתי לכם להיות פשוט לתמיכה ולתיחזוק הגוף, לשמור שלא יחלש ולאפשר את המשך החיים הרוחניים, במחשבה: 'כך אבטל הרגשה קודמת מבלי לגרום להופעת הרגשה חדשה—בדרך זו אחייה ללא פגיעה ובנוחות.' הנח למגורים אותם אישרתי לכם להיות פשוט למניעת קור, למניעת חום, למניעת מגע של זבובי בקר, יתושים, רוח, שמש וזוחלים, לשיכוך תלאות עונות השנה ולשם ההנאה מהתבודדות. הנח לאספקת תרופות ומצרכים לטיפול במחלות אותם אישרתי לכם להיות למניעת והפגת חולי שהופיע, ולשמירה על הבריאות.

חיים המוקדשים להנאות (sukhallikānuyogo)

יתכן, קוּנְדַה, שנוודים רוחניים חסידי אמונות אחרות יאמרו: 'הפרושים תלמידי בן הסַקְיַה מסורים לחיים המוקדשים להנאות.' במקרה זה יש לשאול אותם: 'אילו מן חיים מוקדשים להנאות, חבר? כיוון שחיים כאלה יכולים להיות מסוגים שונים.' ישנם, קוּנְדַה, ארבעה סוגים של חיים המוקדשים להנאות שהם נמוכים, וולגריים, ארציים, לא אציליים ואינם תורמים לרווחה, לא מובילים להתפכחות, לאי-תשוקה, לחדלון, לשלווה, להבנה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה, אילו הם? ראשית, אדם טיפש מוצא תענוג והנאה בהרג יצורים חיים. שנית, אדם טיפש מוצא תענוג והנאה בלקיחת מה שלא ניתן. שלישית, אדם טיפש מוצא תענוג והנאה באמירת שקרים. רביעית אדם טיפש מתמסר לסיפוק והנאה מתענוגות חמשת החושים. אלה הם ארבעת סוגי החיים המוקדשים להנאות שהם נמוכים, וולגריים, ארציים, לא אציליים ואינם תורמים לרווחה, לא מובילים להתפכחות, לאי-תשוקה, לחדלון, לשלווה, להבנה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה.

וייתכן שהנוודים הרוחניים הללו חסידי אמונות אחרות יאמרו: 'האם תלמידי בן הסַקְיַה נתונים לארבעת הצורות האלה של חיפושי-הנאות?' עליכם לומר להם: 'לא!' כיוון שכך הם יאמרו עליכם דברים שגויים, הם ישמיצו אתכם באמירות שגויות ושקריות.

ישנם, קוּנְדַה, ארבעה סוגים אלה של חיים המוקדשים להנאה התורמים בכללותם להתפכחות, לאי-תשוקה, לחדלון, להבנה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה. אילו הם? הנה, נזיר מנותק מתשוקות החושים, מנותק ממצבי תודעה מזיקים, נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הראשונה, המלווה ביישום ראשוני והחזקת התודעה, מלווה בתחושות התעלות ושמחה עילאית הנובעות מהינתקות. ועם השקטת היישום הראשוני והחזקת התודעה, בהשגת שלווה פנימית וחד-נקודתיות התודעה, הוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השנייה, אשר נטולת יישום ראשוני והחזקת התודעה, מלאה בתחושות התעלות ושמחה עילאית הנובעות מריכוז. ועם התפוגגות תחושת ההתעלות, הוא שוהה באיזון-מנטאלי כלפי תשוקות, בקשב ובהבנה מלאה, וחווה בגופו את השמחה העילאית אשר עליה אומרים האציליים: 'מאושר הוא החי בקשב ובאיזון-מנטאלי', והוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה השלישית. ועם זניחת הנאה וכאב, ועזיבת שמחה ועצב קודמים, הוא נכנס ושוהה בגְ'הָאנַה הרביעית הנטולת הנאה וכאב, ומטוהרת בקשב ובאיזון-מנטאלי.

אלה הם ארבעה סוגים של חיים המוקדשים להנאה התורמים בכללותם להתפכחות, לאי-תשוקה, לחדלון, להבנה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה. כך, אם נוודים רוחניים חסידי אמונות אחרות יאמרו שתלמידי בן הסַקְיַה נתונים לארבעה צורות אלה של חיפושי-הנאות, עליכם לומר להם: 'כן!' כיוון שכך הם יאמרו עליכם דברים נכונים, הם לא ישמיצו אתכם באמירות שגויות ושיקריות.

הרווח בחיים המוקדשים לחיפוש הנאות (sukhallikānuyogānisaṁso)

וייתכן ונוודים כאלה ישאלו: 'ובכן, אלה שנתונים לארבעה צורות כאלה של חיפוש-הנאות—לכמה פירות, לכמה הטבות הם צריכים לצפות?' ועליכם להשיב להם: 'הם יכולים לצפות לארבעה פירות, ארבע הטבות. מה הם? הראשון הוא כאשר נזיר, עם השמדת שלושה כבלים, הופך לנכנס-לזרם, הוא אינו נתון יותר ללידה בעולמות הנמוכים, מבוסס באיתנות, מיועד להתעוררות מלאה. השני הוא כאשר נזיר, עם השמדה מלאה של שלושה כבלים והפחתת חמדנות, שנאה ואשליה, הופך לחוזר-פעם-אחת, לאחר שישוב פעם אחת נוספת לעולם, הוא ישים קץ לסבל. השלישי הוא כאשר נזיר, עם השמדה מלאה של חמשת הכבלים הנמוכים, נולד מחדש ספונטנית, ושם הוא מגשים נִיבָּאנַה מבלי לשוב מהעולם ההוא. הרביעי הוא כאשר נזיר, עם השמדת התחלואים בחיים אלה ממש, באמצעות הידיעה וההבנה האישית שלו, הוא משיג אַרַהַנְטיות, שחרור התודעה דרך חוכמה. אלה ארבעת הפירות וארבע ההטבות להם יכול לצפות מי שנתון לארבעת סוגים אלה של חיפוש-הנאות.

מצבים שאינם תורמים לחופש התודעה מתחלואים (khīṇāsavābhabbaṭhānaṁ)

וייתכן שנוודים כאלה יאמרו: 'התורות של תלמידי בן הסַקְיַה אינן מבוססות כהלכה.' יש לומר להם: 'חבר, האדון אשר יודע ורואה לימד והציג בפני תלמידיו עקרונות שאין להפר כל עוד החיים נמשכים. כפי שעמוד מרכזי או עמוד ברזל הקבור עמוק באדמה, שתול היטב ובלתי ניתן לערעור, בלתי ניתן להזזה, כך הן התורות האלה אותן לימד. וכל נזיר שהינו אַרַהַנְט, אשר נגעיו המנטאליים הושמדו, אשר חי את החיים הרוחניים במלואם, עשה את שהיה לעשות, הוריד את העול, השיג את המטרה האמיתית, אשר השמיד לחלוטין את כבלי ההתהוות, ומשוחרר באמצעות תובנת-על—הוא אינו מסוגל לעשות תשעה דברים: (1) הוא אינו מסוגל להרוג יצור חי בכוונה תחילה. (2) הוא אינו מסוגל לקחת מה שלא ניתן לו, כלומר לבצע גניבה. (3) הוא אינו מסוגל לבצע יחסי מין. (4) הוא אינו מסוגל לומר שקר בכוונה תחילה. (5) הוא אינו מסוגל לאפסן מצרכים לשם הנאה חושית כפי שעשה קודם לכן בתקופת חיי-הבית. (6) הוא אינו מסוגל לפעול באופן שגוי מתוך דחף. (7) הוא אינו מסוגל לפעול באופן שגוי מתוך כעס. (8) הוא אינו מסוגל לפעול באופן שגוי מתוך אשליה. (9) הוא אינו מסוגל לפעול באופן שגוי מתוך פחד. אלה הם תשעת הדברים אשר אַרַהַנְט שנגעיו המנטאליים הושמדו אינו מסוגל לעשות.

השבה לשאלות (pañhābyākaraṇaṁ)

או שנוודים כאלה יאמרו: ביחס לזמן עבר, הפרוש גוֹטַמַה מפגין ידע ותובנה חסרי גבולות אך לא ביחס לעתיד, בקשר למה יהיה וכיצד הדבר יהיה.' דבר מעין זה יהיה להניח שניתן להפיק ידיעה ותובנה על דבר אחד מתוך ידיעה ותובנה על דבר אחר, כפי ששוטים מדמיינים. בנוגע לעבר, לטַטְהָאגַטַה יש ידע של חיים קודמים, הוא מסוגל להזכר אחורה בכמה חיים קודמים שיחפוץ. בנוגע לעתיד, הידיעה הזו שנולדה מהתעוררות הופיעה בו: 'זוהי הלידה האחרונה, לא תהיה התהוות נוספת.'

אם 'העבר' מיוחס למה שאינו עובדתי, למה שאינו-אמת, למה שלא מביא תועלת, הטַטְהָאגַטַה אינו משיב. אם הוא מיוחס למה שעובדתי, שהינו אמת, אך לא מביא תועלת, הטַטְהָאגַטַה אינו משיב. אך אם 'העבר' מיוחס למה שעובדתי, למה שאמת ולמה שמביא תועלת, אז הטַטְהָאגַטַה יודע את הזמן הנכון להשיב. כך גם לגבי העתיד וההווה. על כן, קוּנְדַה, הטַטְהָאגַטַה מכונה מי שמכריז על הזמן, העובדה, התועלת, הדְהַמַּה והמשמעת. על כן הוא מכונה טַטְהָאגַטַה.

קוּנְדַה, כל מה שבעולם הזה עם הישויות השמימיות, המָארוֹת והבְּרַהְמוֹת, עם הפרושים והברהמינים, השליטים והאנשים, אשר נראה, נשמע, מוחש, נתפס, כל מה שאי פעם הושג, שחיפשו אותו, או מנטאלית הרהרו בו וחשבו עליו—כל זאת הובן לחלוטין על ידי הטַטְהָאגַטַה. על כן הוא מכונה טַטְהָאגַטַה. בין הלילה בו הטַטְהָאגַטַה מגשים התעוררות נעלה, קוּנְדַה, והלילה בו הוא מגשים את אלמנט הנִיבָּאנַה ללא שארית, כל מה שהוא מצהיר, אומר או מסביר הינו כך ולא אחרת. על כן הוא מכונה טַטְהָאגַטַה. ובעולם הזה עם הישויות השמימיות, המָארוֹת והבְּרַהְמוֹת, עם הפרושים והברהמינים, הנסיכים והאנשים שבו, הטַטְהָאגַטַה הוא הכובש הבלתי מנוצח, החוזה והמושל של הכל. על כן הוא מכונה טַטְהָאגַטַה.

מה שלא גילה (abyākataṭṭhānaṁ)

או ייתכן ונוודים רוחניים יאמרו: 'האם הטַטְהָאגַטַה קיים לאחר המוות?' 'האם זו אמת, וכל השקפה אחרת היא טעות?' יש לומר להם: 'חברים, המכובד לא גילה את הדבר הזה.'

או ייתכן ונוודים כאלה יאמרו: 'האם הטַטְהָאגַטַה אינו קיים לאחר המוות?', 'האם זו אמת, וכל השקפה אחרת היא טעות?' יש לומר להם: 'חברים, המכובד לא גילה את הדבר הזה.'

או ייתכן ונוודים כאלה יאמרו: 'האם הטַטְהָאגַטַה גם קיים וגם אינו קיים לאחר המוות?', 'האם זו אמת, וכל השקפה אחרת היא טעות?' יש לומר להם: 'חברים, המכובד לא גילה את הדבר הזה.'

או ייתכן ונוודים כאלה יאמרו: 'האם הטַטְהָאגַטַה אינו קיים ואינו לא קיים לאחר המוות?', 'האם זו אמת, וכל השקפה אחרת היא טעות?' יש לומר להם: 'חברים, המכובד לא גילה את הדבר הזה.'

אז ייתכן ויאמרו: 'מדוע הפרוש גוֹטַמַה לא גילה זאת?' יש לומר להם: 'חברים, הדבר אינו מוביל לרווחה או לדְהַמַּה, או לחיים רוחניים גבוהים יותר, או להתפכחות, אי-תשוקה, חדלון, שלווה, הבנה, התעוררות, נִיבָּאנַה. לכן המכובד לא גילה זאת.'

מה שגילה (byākataṭṭhānaṁ)

אז ייתכן ויאמרו: 'ובכן, חבר, מה כן הפרוש גוֹטַמַה גילה?' יש לומר להם: 'זהו סבל—זאת המכובד גילה, זהו מקור הסבל—זאת המכובד גילה, זהו קץ הסבל—זאת המכובד גילה, זוהי הדרך המובילה אל קץ הסבל'—זאת המכובד גילה.

אז ייתכן ויאמרו: 'מדוע הדבר הוצג על ידי הפרוש גוֹטַמַה?' יש לומר להם: 'חברים, הדבר מוביל לרווחה, לדְהַמַּה, לחיים רוחניים גבוהים יותר, להתפכחות שלמה, לאי-תשוקה, לחדלון, לשלווה, להבנה, להתעוררות, לנִיבָּאנַה. לכן המכובד גילה זאת.'

השערות על התחלות הדברים (pubbantasahagatadiṭṭhinissayā)

קוּנְדַה, הבסיסים הללו של השערות על התחלות הדברים אשר הסברתי לך כפי שיש להסביר, מדוע שלא אסביר לך כעת כיצד אין להסביר אותן? וכך גם לגבי ההשערות אודות העתיד, וכך גם לגבי ההשערות אודות העבר…? ישנם פרושים וברהמינים אשר מאמינים וטוענים: 'העצמי והעולם הם נצחיים. זו האמת וכל השקפה אחרת היא טעות.' 'העצמי והעולם אינם נצחיים, זו האמת וכל השקפה אחרת היא טעות.' 'העצמי והעולם הם גם נצחיים וגם לא נצחיים, זו האמת וכל השקפה אחרת היא טעות.' 'העצמי והעולם אינם נצחיים ואינם לא נצחיים, זו האמת וכל השקפה אחרת היא טעות.' 'העצמי והעולם נוצרים על ידי עצמם, זו האמת וכל השקפה אחרת היא טעות.' 'העצמי והעולם נוצרים על ידי אחר, זו האמת וכל השקפה אחרת היא טעות.' 'העצמי והעולם נוצרים גם על ידי עצמם וגם על ידי אחר, זו האמת וכל השקפה אחרת היא טעות.' 'העצמי והעולם אינם נוצרים על ידי עצמם וגם לא על ידי אחר, אלא הופיעו ללא סיבה, זו האמת וכל השקפה אחרת היא טעות.' ובדומה לכך גם בנוגע להנאה וכאב.

-36 כעת, קוּנְדַה, אני הולך אל הפרושים והברהמינים האלה בעלי כל אחת מההשקפות האלה, וכאשר הם נשאלים, אם הם אכן מאשרים שהם בעלי ההשקפות האלה, אז אינני מקבל את טענותיהם. מדוע לא? כיוון שאנשים שונים, קוּנְדַה, הם בעלי דעות שונות בקשר לעניינים כאלה. בנוסף אינני מחשיב תיאוריות כאלה כשוות לשלי, ועדיין הן פחות נעלות. אני עולה עליהם בנוגע להצגה הגבוהה יותר. ובעניין בסיסי ההשערות הללו על התחלות הדברים אשר הסברתי לך כיצד יש להסביר אותן, הסברתי לך כעת כיצד אין להסביר אותן.

השערות אודות העתיד (pubbantasahagatadiṭṭhinissayā)

ומה בנוגע להשערות הללו אודות העתיד? ישנם פרושים וברהמינים אשר אומרים: 'העצמי לאחר המוות הינו בריא וחומרי', '…לא-חומרי', '…שניהם', '…אף אחד מהם', 'העצמי הינו בעל-תפיסה לאחר המוות', '…חסר-תפיסה'… '…שניהם', '…אף אחד מהם', 'העצמי נעלם, מושמד, חדל מלהתקיים לאחר המוות. זו האמת וכל השקפה אחרת היא טעות.'

-39 כעת, קוּנְדַה, אני הולך אל הפרושים והברהמינים האלה בעלי כל אחת מההשקפות האלה, וכאשר הם נשאלים, אם הם אכן מאשרים שהם בעלי השקפות אלו, אז אינני מקבל את טענותיהם. מדוע לא? כיוון שאנשים שונים, קוּנְדַה, הם בעלי דעות שונות בקשר לעניינים כאלה. בנוסף, אינני מחשיב תיאוריות כאלה כשוות לשלי, ועדיין הן פחות נעלות. אני עולה עליהם בנוגע להצגה הגבוהה יותר. ובעניין בסיסי ההשערות הללו על העתיד אשר הסברתי לך כיצד יש להסביר אותן, הסברתי לך כעת כיצד אין להסביר אותן.

וקוּנְדַה לשם השמדת כל ההשקפות אודות העבר והעתיד כגון אלו, לשם להתעלות מעבר להן, לימדתי וניסחתי את ארבע הבחינות לפיתוח קשב. מהן הארבע? הנה, קוּנְדַה, נזיר מתבונן בגוף כגוף, במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בהרגשות כהרגשות במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בתודעה כתודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. הוא מתבונן בתכני-תודעה כתכני-תודעה במרץ, בקשב ובהבנה מלאה, לאחר שהניח לתשוקה ולסלידה כלפי העולם. זו הדרך, קוּנְדַה, להשמדת השקפות כאלה אודות העבר והעתיד, להתעלות מעבר להן, לשמה לימדתי וניסחתי את ארבע הבחינות לפיתוח קשב."

כל אותו זמן המכובד אוּפּבָאנַה עמד מאחורי הבּוּדְּהַה ונופף במניפה. ואז אמר: "זה נפלא, אדוני, זה מדהים! אדוני, ההצגה הזו של הדְהַמַּה היא נהדרת—נהדרת מאוד! אדוני, מה שם הדרשה הזו?"

"ובכן, אוּפּבָאנַה, תוכל לזכור אותה כ-'השיחה הנהדרת.'"

כך אמר הבּוּדְּהַה, והמכובד אוּפּבָאנַה, שמח ונהנה מדבריו.

The Long Discourses

|_III. The Chapter with Pāṭikaputta

DN29. השיחה הנהדרת

Translations [21]

English

繁體字

日本語

Deutsch

Italiano

Español

Português

Русский

Norsk

Srpski

עִבְרִית

हिंदी

ಕನ್ನಡ

বাংলা

Việt Ngữ

Bahasa Indonesia

සිංහල

ပြန်သွားရန်

ภาษาไทย

पाळिभासा (Pāli)

Reference