החלק הראשון של הבְּהָאנַבָארוֹ (paṭhamabhāṇavāro)

כך שמעתי. פעם התגורר הבּוּדְּהַה בפסגת הנשרים אשר ברָאגַ'גַהַה. וארבעת המלכים הגדולים, מלווים בקהל גדול של יַקְּהוֹת, גַנְדְהַבּוֹת, קוּמְבְּהַנְדוֹת ונָאגוֹת, הלכו לראות את הבּוּדְּהַה לאחר שכוננו מערך שמירה, הגנה והשגחה על ארבעת הרובעים. כאשר התקרב הלילה לקיצו הם ברכו את הבּוּדְּהַה בכבוד—חלקם החליפו עימו ברכות נימוסין, חלקם קדו בפניו בכפות ידיים צמודות, חלקם הכריזו על שמם ושם שבטם, וחלקם התיישבו בדממה—תוך שהם מאירים את כל פסגת הנשרים בזוהרם.

לאחר שהתיישב במקום ראוי, אמר המלך וֶסַּבַנַה לבּוּדְּהַה: "אדוני המכובד, ישנם מספר יַקְּהוֹת ממעמד גבוה שאין להם אמון בבּוּדְּהַה, ואחרים שיש להם אמון. ובדומה יש יַקְּהוֹת ממעמד בינוני ונמוך שאין להם אמון בבּוּדְּהַה, ואחרים שיש להם אמון. אך אדוני, לרובם הגדול של היַקְּהוֹת אין אמון בבּוּדְּהַה. מדוע כך הדבר? הבּוּדְּהַה המכובד מלמד קוד התנהגות של המנעות מלקיחת חיים, המנעות מלקיחת מה שלא ניתן, המנעות מפגיעה מינית, המנעות מאמירת שקר, והמנעות משימוש במשקאות משכרים וסמים הגורמים לטשטוש ופִּזּוּר-הדעת. אך רובם הגדול של היַקְּהוֹת אינם נמנעים מדברים אלו, לא נעים להם ואין זה לטעמם לנהוג כך. כעת, אדוני, ישנם תלמידים של הבּוּדְּהַה המכובד אשר מתגוררים בקרחות יער מרוחקות, היכן שיש מעט רעש או צעקות, הרחק מההמון הפרוע, בהחבא מאנשים, במקומות המתאימים להתבודדות. וישנם יַקְּהוֹת ממעמד גבוה המתגוררים שם אשר אין להם אמון בדבריו של הבּוּדְּהַה המכובד. על מנת להעניק לאנשים אלה ביטחון, אנא מהמכובד שילמד אותם את האָטָאנָאטָא—אימרות המגן, באמצעותן נזירים ונזירות, תומכים ותומכות, יוכלו לחיות מוגנים, שמורים, ללא פגע ובנוחות?" והבּוּדְּהַה הסכים בשתיקה.

וכך, כאשר המלך וֶסַּבַנַה הבחין בהסכמתו של המכובד, מייד דיקלם את האָטָאנָאטָא, אימרות המגן:

"הלל לוִיפַּסִּי,
המופלא בעל הראייה האדירה.
הלל גם לסִיקְהִי,
בעל החמלה לכל.
הלל לוֵסַּבְּהוּ,
הרוחץ בפרישות טהורה.
לקַקוּסַנְדְהַה הלל,
מנצח פמליית מָארָה.
הלל גם לקוֹנָאגַמַנַה,
ברהמין מושלם לחלוטין.
הלל לקַסַּפַּה,
המשוחרר בכל דרך,
הלל לאַנְגִירַסַה,
לבן הסַקְיַה הקורן,
מורה הדְהַמַּה
אשר התגבר על כל סבל.
ואלה החופשיים מהעולם הזה,
אשר רואים את לב הדברים,
אלה שכה עדינים בדיבורם,
רבי-עוצמה ובעלי חוכמה,
לאלה העוזרים הן ליצורים שמימיים והן לבני-אדם,
מעניקים הם שבחים לגוֹטַמַה:
מאומנים בחוכמה, ובהתנהגות מוסרית,
אדירים ורבי-תושייה.
הנקודה ממנה עולה השמש,
בן אַדִיטְיַה, בקשת אדירה,
אשר זריחתה כתכריכים ללילה
המתפזר ונעלם,
כך שעם זריחת השמש
מופיע מה שהאנשים מכנים 'יום'.
שם גם מסת המים הנעה הזו,
האוקיאנוס האדיר העמוק והגועש,
אותו האנשים מכירים ומכנים
'אוקיאנוס' או 'ים גועש'—
רובע זה הוא המזרח, או ראשית,
כך מכנים אותו האנשים.
הרובע הזה מוגן על ידי מלך,
בעל כוח ותהילה עצומים,
אדון כל הגַנְדְהַבּוֹת,
שמו דְהַטַרַטְּהַה,
מכובד על ידי כל הגַנְדְהַבּוֹת.
הוא נהנה משירתם וריקודיהם,
לו בנים אדירים רבים,
שמונים, עשרה ואחד, כך אומרים,
וכולם בני שם אחד,
קרואים אחר אִינְדְרַה, אדון הכוח.
וכאשר המכובד מקדם את מבטם,
הבּוּדְּהַה, בן השמש,
ממרחק מביעים הם את הוקרתם
לאדון החוכמה האמיתית:
'הלל, אדון מגזע אצילי!
שלום לך, האדם הראשון במעלה!
בטוב-לב דאגת לנו,
על אף שאיננו אנושיים, אנו מכבדים אותך!
לעיתים אנו נשאלים האם אנו מוקירים
את גוֹטַמַה הכובש?
אז אנו משיבים: אנחנו מוקירים
את גוֹטַמַה, הכובש הגדול,
המושלם בחוכמה ובמוסר,
את גוֹטַמַה הבּוּדְּהַה אנו מברכים לשלום!'
היכן שמתגוררים אלה המכונים רוחות טורפות,
המדברים בגסות, מוציאי דיבה,
המונים רצחניים וחמדנים,
כולם גנבים רמאים וערמומיים,
רובע זה הוא הדרום, כך אומרים,
כך מכנים אותו האנשים.
רובע זה מוגן על ידי מלך,
אדיר בכוחותיו ובתהילתו,
אדון כל הקוּמְבְּהַנְדוֹת,
ושמו הוא וִירוּלְהַקַה
מכובד על ידי כל הקוּמְבְּהַנְדוֹת,
הוא נהנה משירתם וריקודיהם,
לו בנים אדירים רבים,
שמונים, עשרה ואחד, כך אומרים,
וכולם בעלי שם אחד,
קרואים אחר אִינְדְרַה, אדון הכוח.
וכאשר המכובד מקדם את מבטם,
בּוּדְּהַה, בן השמש,
ממרחק מביעים הם את הוקרתם
לאדון החוכמה האמיתית:
'הלל, אדון מגזע אצילי!
שלום לך, האדם הראשון במעלה!
בטוב-לב דאגת לנו,
על אף שאיננו אנושיים, אנו מכבדים אותך!
לעיתים אנו נשאלים האם אנו מוקירים
את גוֹטַמַה הכובש?
אז אנו משיבים: אנחנו מוקירים
את גוֹטַמַה, הכובש הגדול,
המושלם בחוכמה ובמוסר,
את גוֹטַמַה הבּוּדְּהַה אנו מברכים לשלום!'
הנקודה בה השמש יורדת,
בן אַדִיטְיַה, בקשת אדירה,
אשר עם שקיעתה תם היום
והלילה כתכריכים, כפי שאומרים,
מופיע שוב במקומו של אור היום,
גם שם מסת המים הנעה הזו,
האוקיאנוס האדיר העמוק והגועש,
כך אותו האנשים מכירים ואותו הם מכנים
'אוקיאנוס' או 'ים גועש'.
רובע זה הוא המערב, או אחרון:
כך האנשים מכנים אותו.
הרובע הזה מוגן על ידי מלך,
עוצמתי בכוחו ובתהילתו,
אדון כל הנָאגוֹת,
ושמו וִירוּפַּקְּהַה,
מכובד על ידי כל הגַנְדְהַבּוֹת.
הוא נהנה משירתם וריקודיהם,
יש לו בנים אדירים רבים,
שמונים, עשרה ואחד, כך אומרים,
וכולם בעלי שם אחד,
קרואים אחר אִינְדְרַה, אדון הכוח.
וכאשר הבּוּדְּהַה מקדם את מבטם,
בּוּדְּהַה, בן השמש,
ממרחק הם מביעים את הוקרתם
לאדון החוכמה האמיתית:
'הלל, אדון מגזע אצילי!
שלום לך, האדם הראשון במעלה!
בטוב-לב דאגת לנו,
על אף שאיננו אנושיים, אנו מכבדים אותך!
ונשאלים לעיתים קרובות, האם אנו מוקירים
את גוֹטַמַה הכובש?
אז אנו משיבים 'אנחנו מוקירים
את גוֹטַמַה, הכובש הגדול,
המושלם בחוכמה ובמוסר,
את גוֹטַמַה הבּוּדְּהַה אנו מברכים לשלום!'
היכן שנמצא צפון הקוּרוּ הנעים,
תחת הר נֶרוּ האדיר והנאה,
שם מתגוררים בריות, גזע מאושר,
חסרי תשוקה, ללא רעיות.
אין להם צורך לפזר את זרעם,
אין להם צורך למשוך את המחרשה:
היבול מבשיל מעצמו
מציג עצמו בפני האנשים מוכן לאכילה.
נטול אבק וקליפות,
מתוק בריחו, אורז מהאיכות הטובה ביותר,
מבושל על אבני-תנור חמות,
זהו האוכל ממנו הם נהנים.
משתמשים בשוורים בעלי מושב יחיד,
כך הם רוכבים ברחבי הארץ.
משתמשים באישה לרכיבה,
כך הם רוכבים ברחבי הארץ.
משתמשים בגברים לשרת לרכיבה,
כך הם רוכבים ברחבי הארץ.
משתמשים בנערות לרכיבה,
כך הם רוכבים ברחבי הארץ.
משתמשים בנערים לרכיבה,
כך הם רוכבים ברחבי הארץ.
וכך, נישאים על אמצעי רכיבה כאלה,
הם צולחים את כל האזור,
בשירות מלכם.
הם רוכבים על פילים וסוסים,
כלי רכב המתאימים לישויות שמימיות, גם אלה יש להם.
אפיריונים מרהיבים יש שם
לפמליה המלכותית.
גם ערים יש להם, בנויות היטב,
מפליגות ברקיע:
אָטָאנָאטָא, קוּסִינָאטָא,
פַּרַקוּסִינָאטָא,
נָאטַפּוּרִייַה הן שלהם,
וכך גם פַּרַקוּסִיטַנָאטָא,
קַפִּיבַנְטַה מצפון,
וגַ'נוֹגְהַה, וכן ערים אחרות,
נַבַנַבַטִייַה, אַמְבַּרַה—
אַמְבַּרַבַטִייַה,
אָלַקַמַנְדָא, עיר מלכותית,
אך היכן שקוּבֶרַה אדונם מתגורר,
זו נקראת וִיסָאנָא, היכן שנושא
המלך את השם וֶסַבַנַה.
אלה המוציאים לפועל את משימותיו הם
טַטוֹלָא, טַטַּלָא,
טַטוֹטַלָא, וכן,
טֶגַ'סִי, טַטוֹגַ'סִי,
סוּרַה, רָאגָ'א, אַרִיטְּהַה, ונֶמִי.
ישנם המים האדירים דְהַרַנִי,
מקור לענני-הגשם הנשפכים
כאשר עונת הגשמים מגיעה.
בְּהַגַלַבַטִי שם, האולם—
מקום מפגש היַקְהוֹת,
סביבו עצים נושאי פרי-עד
מלאי מיני ציפורים,
היכן שתוכים מצייצים ואנפות זועקות,
והקוקיות קוראות בעדנה.
ציפור-הגִ'יבַה הקוראת: 'המשיכו לחיות!'
וזו השרה: 'רוממו את רוחותיכם!',
הפסיון, קוּלִירַקַה,
עגורן-היער, ציפור-האורז גם,
ציפורי-המֶיְנַהְ המחקים בני-אדם,
ואלה ששמן הוא: 'אנשים על קביים'.
ושם נמצא לנצח, היפהפה—
אגם הלוטוסים הנעים של קוּבֶרַה.
זהו רובע הצפון, כך אומרים:
כך האנשים אותו מכנים.
רובע זה מוגן על ידי מלך,
אדיר בכוחותיו ותהילתו,
אדון כל היַקְהוֹת,
נהנה משירתם וריקודיהם,
לו בנים אדירים רבים,
שמונים, עשרה ואחד, כך אומרים,
וכולם בני שם אחד,
קרואים אחר אִינְדְרַה, אדון הכוח.
וכאשר המכובד מקדם את מבטם,
בּוּדְּהַה, בן השמש,
ממרחק מביעים הם את הוקרתם
לאדון החוכמה האמיתית:
'הלל, אדון מגזע אצילי!
שלום לך, האדם הראשון במעלה!
בטוב-לב דאגת לנו,
על אף שאיננו אנושיים, אנו מכבדים אותך!
לעיתים אנו נשאלים האם אנו מוקירים
את גוֹטַמַה הכובש?
אז אנו משיבים: 'אנחנו מוקירים
את גוֹטַמַה, הכובש הגדול,
המושלם בחוכמה ובמוסר,
את גוֹטַמַה הבּוּדְּהַה אנו מברכים לשלום!'

אלו, אדוני הם אָטָאנָאטָא אימרות מגן, באמצעותן נזירים ונזירות, תומכים ותומכות יוכלו לחיות מוגנים, שמורים, ללא פגע ובנוחות. אם נזיר או נזירה כלשהי, תומך או תומכת, ילמדו את האימרות הללו היטב וינצרו אותן בליבם, במקרה שיצור לא-אנושי כלשהו, יַקְּהַה זכר או נקבה, או צאצא של יַקְּהַה, או ראש שבט או משרת של יַקְּהוֹת, כל גַנְדְהַבַּה זכר או נקבה… כל קוּמְבְּהַנְדַה… כל נָאגַה… יגש לאדם זה עם כוונות עוינות בזמן שהוא או היא הולכים או מתכוונים ללכת, עומדים או במהלך קימה, יושבים או מתיישבים, שוכבים או נשכבים, היצור הלא-אנושי הזה לא יקבל כל כבוד או הערכה בכל כפר או עיירה. יצור כזה לא יקבל אישור שהייה או מגורים בעיר המלכות שלי אַלַקַמַנְדָא, הוא לא ישתתף באסיפת היַקְהוֹת, וכן לא יתאפשר לו להינשא או להשיא. וכל היצורים הלא-אנושיים, מלאי זעם, יכריעו אותו בהתעללות. ואז יכופפו את ראשו כמו קערה ריקה, וינפצו את גולגלתו לשבעה חלקים.

אדוני, ישנם יצורים לא-אנושיים פראיים, פרועים ונוראיים. הם אינם מתייחסים לא למלכים הגדולים, לא לקצינים שלהם, ולא למשרתיהם. נאמר שהם מורדים במלכים הגדולים. בדיוק כפי שמנהיגי-השודדים אשר אותם הביס מלך מַגַדְהַה אינם מתייחסים אליו, או אל קציניו או אל משרתיו, כך גם הם מתנהגים. כעת, אם יצור לא-אנושי כלשהו, יַקְּהַה זכר או נקבה, או צאצא של יַקְּהַה, או ראש שבט או משרת של יַקְּהוֹת, כל גַנְדְהַבַּה זכר או נקבה… כל קוּמְבְּהַנְדַה… כל נָאגַה… יגש אל נזיר או נזירה כלשהי, תומך או תומכת… עם כוונות עוינות, יש להזהיר את האדם הזה, לקרוא ולצעוק לעבר היַקְּהוֹת הללו, היַקְּהוֹת הגדולים, מפקדיהם וראשי המטות שלהם, באמירה: 'היַקְּהַה הזה תפס אותי, פגע בי, הכאיב לי, פצע אותי, ולא מאפשר לי ללכת!'

אילו יַקְהֹות, יַקְהוֹת גדולים, מפקדיהם וראשי המטות שלהם?

אִינְדְרַה, סוֹמַה, וַרוּנַה,
בְּהַרַדְבַגַ'ה, פַּגָ'אפַּטִי,
צַ'נְדַנַה, קָאמַסֶטְּהַה,
קִינוּגְהַנְדוּ ונִיגְהַנְדוּ,
פַּנָאדַה, אוֹפַּמַנְּיַה,
דֶוַסוּטַּה, מָאטַלִי,
צִ'יטַּסֶנַה הגַנְדְהַבַּה,
נַלַה, רָאגָ'א, גַ'נֶסַבְּהַה,
סָאטָאגִירַה, הֶמַבַטַה,
פּוּנַּקַה, קַרַטִייַה, גוּלַה,
סִיבַקַה, וגם מוּצַ'לִינְדַה,
וֶסָּאמִיטַּה, יוּגַנְדְהַרַה,
גוֹפָּאלַה, וגם סוּפַּגֶדְהַה,
הִירִי, נֶטִי ומַנְדִייַה,
פַּנְצָ'אלַצַ'נְדַה, אָלַבַקַה,
פַּג'וּנַּה, סוּמַנַה, סוּמוּקְהַה,
דַדִימוּקְהַה, וגם מַנִי,
אז מָאנִיצַ'רַה, דִיגְהַה,
ולבסוף, סֶרִיסַּקַה.

אלה הם היַקְהוֹת, היַקְהוֹת הגדולים, המפקדים שלהם וראשי המטה שלהם, אשר יש לקרוא להם במקרה של התקפה מעין זו.

אלו, אדוני הן אָטָאנָאטָא—אימרות המגן, באמצעותן נזירים ונזירות, תומכים ותומכות יוכלו לחיות מוגנים, שמורים, ללא פגע ובנוחות. וכעת, אדוני, עלינו לעזוב, יש לנו מטלות רבות, דברים רבים שעלינו לעשות."

"מלכים, עשו מה שאתם מוצאים לנכון."

וארבעת המלכים הגדולים נעמדו, קדו בפני הבּוּדְּהַה, עברו כשפניהם מופנות לימינו, חלקם החליפו ברכות נימוסין עם המכובד, חלקם קדו בפניו בכפות ידיים צמודות, חלקם הכריזו את שמם ושם שיבטם, וחלקם נותרו דוממים, ולאחר מכן כולם נעלמו.

החלק השני של הבְּהָאנַבָארוֹ (dutiyabhāṇavāro)

כאשר הגיע הלילה לתומו, אמר הבּוּדְּהַה לנזירים: "נזירים, הלילה ארבעת המלכים הגדולים… באו לראות את המכובד… (חוזר על פסקאות 1–11).

נזירים, עליכם ללמוד את האָטָאנָאטָא—אימרות המגן, שילטו בהן וזיכרו אותן. הן לטובתכם, ובאמצעותן, נזירים ונזירות, תומכים ותומכות יוכלו לחיות מוגנים, שמורים, ללא פגע ובנוחות."

כך אמר המכובד והנזירים היו שמחים ומרוצים למשמע דבריו.

The Long Discourses

|_III. The Chapter with Pāṭikaputta

DN32. אימרות מגן

Translations [21]

English

繁體字

日本語

Deutsch

Italiano

Español

Português

Русский

Norsk

Srpski

עִבְרִית

हिंदी

ಕನ್ನಡ

বাংলা

Việt Ngữ

Bahasa Indonesia

සිංහල

ပြန်သွားရန်

ภาษาไทย

पाळिभासा (Pāli)

Reference