כך יש לנהוג אדם מיומן בטוב, הרוצה לחוות את המצב השליו: עליו להיות כשיר, כנה, ישר מאוד, קל להדרכה, עדין וצנוע. עליו להיות שבע רצון, נתמך בקלות, בעל מעט מחויבויות, עם אורח חיים פשוט, שומר על חושים שלוים, נבון, נקי מגאווה, חופשי מתאווה לתמיכת משפחות. אל לו לעשות אף מעשה רע, ולו הקטן ביותר, שאדם נבון עלול לגנות.

מי ייתן שכל היצורים החיים יהיו בטוחים ומאושרים, מי ייתן שכולם יהיו מאושרים בליבם. כל היצורים, כולם ללא יוצא מן הכלל — חלשים או חזקים, ארוכים או גדולים, בינוניים, קטנים, גסים או עדינים, נראים או בלתי נראים, רחוקים או קרובים, אלה שכבר נולדו ואלה שעדיין בדרכם להיוולד — מי ייתן שכל היצורים יהיו מאושרים בליבם.

אל ירמה איש את רעהו, ואל יבוז אדם לאדם בשום מקום. מתוך כעס או שנאה אל יאחל איש סבל לאחר.

כשם שאם מגוננת על בנה היחיד ומסכנת לשם כך את חייה, כך על אדם לפתח תודעה חסרת גבולות כלפי כל היצורים החיים.

לפתח מחשבות של אהבה ורצון טוב כלפי כל העולם, ללא גבולות. למעלה, למטה ולכל עבר — ללא הפרעות, בלב חופשי מטינה ומשנאה.

כשהוא עומד, הולך, יושב או שוכב, כל עוד האדם ער, עליו לשמור על מודעות זו. וזו, כך נאמר, היא דרך החיים הנשגבת.

מבלי ליפול להשקפות שגויות, כשהוא מבוסס במוסריות ובחכמה, חופשי מחמדנות לתענוגות החושים, אדם לעולם לא חוזר לשכב שוב ברחם.